בשנת תשמ"ז (1987), הרב דוד דרשן זצ"ל מצפת זיהה בקהילה צורך חיוני הזועק לטיפול. ילדים ממשפחות עוני, עם הורים הסובלים מנכות קשה, פיזית או נפשית, לא מצאו את מקומם במערכת החינוך. הרב דרשן ראה במצב זה הזדמנות לתמיכה בישראל, במסגרת נישה של צורך קריטי שלא זכה לטיפול ולהתייחסות כלשהי.
מוסדות החינוך שהיו קיימים באותה עת, הביטו בילדים וראו בגדים מרושלים, חוסר תמיכה הורית, והרגלי לימודים גרועים. "מקומכם אינו אצלנו," הם אמרו. "איננו יכולים לעזור לכם."
הרב דרשן הביט בילדים וראה פוטנציאל גדול, אם רק תינתן להם ההזדמנות, ונשמות טהורות הזועקות בדומיה לעזרה ולאהבה. "אנחנו נעזור לכם," הוא החליט. "אנחנו ניצור מקום עבורכם."
בעידודו ובתמיכתו של ר' חיים קניבסקי זצ"ל, מוסדות "צדקה וחסד" נוסדו והפכו למציאות.
המשימה של "צדקה וחסד":
- לקבל כל ילד או ילדה, ללא כל קשר למצבה הכלכלי, החינוכי, הנפשי או הפיזי של משפחתם.
- להעניק לכל ילד או ילדה חינוך טוב, בסביבה אוהבת, תומכת ובטוחה.
- לדאוג לכל הצרכים הפיזיים והחינוכיים במקרים בהם הורי הילד אינם מסוגלים לכך.
- לראות בכל ילד עולם מלא בפני עצמו, ולהעניק להם את המקום והתמיכה למצוא את עצמם ולממש את הפוטנציאל הגלום בהם.
הרב דוד דרשן זצ"ל הקדיש את כל-כולו לילדי "צדקה וחסד" עד לפטירתו בגיל 52, לאחר 7 שנים בהן נאבק עם המחלה הנוראה. לאורך כל שנות מחלתו, הדאגה שעמדה בראש מעייניו הייתה: הילדים "שלו."
בנו הבכור, הרב ישראל דרשן, צועד בעקבות אביו. "צדקה וחסד" ממשיך לקבל בזרועות פתוחות ילדים ממשפחות מעוטות יכולת, ולהעניק את כל הדרוש להם על-מנת שיוכלו לגדול ולהפוך למבוגרים שמחים, יציבים, המתפקדים בחברה ככל האדם. התמיכה שלכם ב"צדקה וחסד" היא הדרך שלכם לתמוך בישראל.
"במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש." (פרקי אבות ב:ו)
"אם אנחנו לא ניקח על עצמנו לדאוג לילדיו של הקב"ה, איש לא יעשה זאת. זוהי המשימה שלנו."
– הרב ישראל דרשן