מצוות הצדקה היא אחת המצוות החשובות בתורה. הפסוק אומר: "פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ" (דברים טו, יא). וחז"ל מאריכים בזכותה של מצווה זו.
בעוד שרבים מאיתנו זוכים לשבת לבטח בבתינו ולדאוג לפרנסת משפחתנו, המציאות הכלכלית טופחת על פניהן של משפחות רבות. מאחורי דלתות סגורות, באין-ספור ערים ושכונות, חיים אנשים, נשים וטף המתמודדים עם חרפת רעב של ממש ועם חוסר יכולת לספק את הצרכים הקיומיים הבסיסיים ביותר.
כיצד מקיימים את מצוות הצדקה בימינו בצורה המהודרת ביותר?
עניי עירך קודמים
כאשר אדם בא לתרום מכספי מעשר הכספים שלו, הוא ניצב בפני אפשרויות רבות. השולחן ערוך (יורה דעה, סימן רנ"א) עושה סדר בסדרי העדיפויות ומטביע את הכלל הידוע: "עניי עירך ועניי עיר אחרת – עניי עירך קודמים". יתרה מכך, פוסק השולחן ערוך כי "יושבי ארץ ישראל קודמים ליושבי חוץ לארץ".
מכאן אנו למדים שמתן תרומות לנזקקים בישראל הינו חובה הלכתית פסוקה. לפני שאנו מחפשים לתרום למטרות רחוקות, עלינו לוודא שהשכנים שלנו, בני עירנו ואחינו החיים בארץ ישראל – אינם רעבים ללחם. תרומה למשפחה נזקקת בארץ ישראל משלבת בתוכה שתי מצוות עצומות: מצוות צדקה ומצוות יישוב ארץ ישראל ותמיכה בלומדי התורה ויושבי הארץ.
אין בודקין למזונות
בין שלל צרכי האדם – ביגוד, דיור, רפואה – למזון יש מעמד מיוחד בהלכה. הגמרא (מסכת בבא בתרא, דף ט') קובעת כלל ברזל: "אין בודקין למזונות". כלומר, בעוד שלגבי בקשת כסף לביגוד או צרכים אחרים, גבאי הצדקה צריכים לבדוק אם האדם אכן זקוק לכך, הרי שכאשר אדם מבקש אוכל כי הוא רעב – מאכילים אותו מייד וללא שאלות, מפני שזהו פיקוח נפש של ממש.
תרומת מזון היא הצלת חיים כפשוטה. משפחה שאין לה אוכל על השולחן, היא משפחה שבה הילדים אינם יכולים להתרכז בלימודים, ההורים שוקעים בייאוש ודיכאון, והשמחה נעדרת מהבית. הענקת סלי מזון, כרטיסי קנייה או ארוחות חמות, מחזירה למשפחה את כבודה הבסיסי ואת היכולת לתפקד. כשאנו תורמים מזון, אנו מקיימים את הפסוק "מְחַיֶּה רוּחַ שְׁפָלִים וּמְחַיֶּה לֵב נִדְכָּאִים".
למה לתרום דרך עמותות לנזקקים?
רבים שואלים: מדוע לא לתת את הכסף ישירות לאדם המבקש נדבה ברחוב? התשובה נעוצה בדבריו של הרמב"ם (הלכות מתנות עניים, פרק י'), המונה שמונה מעלות בצדקה. המעלה השנייה בחשיבותה ( לאחר מתן הלוואה או מציאת עבודה לעני) היא מציאות שבה "הנותן לא ידע למי ייתן, והלוקח לא ידע ממי ייקח". זוהי שלמותה של מצוות מתן בסתר, שנועדה לשמור על כבודו של העני לבל יתבייש.
כאן נכנס תפקידן של עמותות לנזקקים. בימי קדם היו אלו גבאי הצדקה של הקהילה שידעו מי באמת קורס תחת הנטל הכלכלי בסתר. כיום, העמותות המקצועיות והאמינות הן אלו שעושות את עבודת הקודש.
ישנם שלושה יתרונות הלכתיים ומעשיים בתרומה דרך עמותה:
- שמירה על כבוד העני: המשפחות מקבלות את העזרה בדיסקרטיות מוחלטת, מבלי להרגיש מושפלות בפני התורם.
- וידוא צרכים (אמינות): העמותה עורכת בדיקות קפדניות כדי לוודא שקופת הצדקה הולכת למשפחות שבאמת זקוקות לכך, ולא לרמאים.
- כוח הקנייה: תרומה מרוכזת דרך עמותה מאפשרת רכישת מזון בסיטונאות, כך שכל שקל שלכם קונה הרבה יותר מזון למשפחה הענייה.
היו השותפים שלנו בחסד
אנו במוסדות צדקה וחסד צפת מהווים צינור של חסד ואמונה בין התורמים בעלי הלב הרחב, לבין המשפחות שזקוקות ליד מושטת. הפעילות שלנו מתמקדת בחלוקת מזון, תלושים וסיוע כספי למשפחות מרובות ילדים, אלמנות, יתומים ותלמידי חכמים שנקלעו למצוקה.
אל תעמדו מנגד כשעניי עירכם ואחיכם בארץ ישראל משוועים לעזרה. העניקו עוד היום תרומה קטנה שיש בה כדי לשנות חיים שלמים.
והענקת סל מזון למשפחה נזקקת – בזכותכם, יהיה להם מה לאכול!